אמיל ישראל היה חוקר במרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון בשנים 2017-2019 וכיום הוא מרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בהשכלתו אמיל הוא מתכנן ערים, בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה ומדע המדינה (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני מאוניברסיטה זו בגיאוגרפיה עם התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים (בהצטיינות). אמיל סיים את לימודי הדוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים (2013). במסגרת זו חקר את מושג הצדק החברתי בעידן של זחילה עירונית.

לפני הגיעו לטכניון, אמיל שימש כחוקר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, שם התמקד מחקרו בעניינים של יחסי פריפריה-מרכז, חדשנות מרחבית, ופיתוח אזורי מוטה צבא. בשנים 2016 ו-2017 שהה כעמית מחקר במחלקה לתכנון ב-MIT, ארה"ב, שם ערך את מחקרו במסגרת בתר-דוקטורט, כשחקר היבדלות מרחבית של מהגרים לטיניים ופרבור עירוני סביב ערי תעשייה דועכות. במחקרו

במרכז מינרווה לשלטון החוק במצבי קיצון חקר אמיל את היערכותן של רשויות מקומיות פריפריאליות לרעידות אדמה, בדגש על מעורבותם ושיתופם של בעלי עניין בתחומי מדיניות שונים הנוגעים להיערכות זו.